כדי להבין מהו קוצר ראיה יש להבין קודם מה קורה במצב תקין. במצב של עין ללא ליקוי ראיה, האור נכנס לעין ומתרכז על גבי הרשתית בחלקה האחורי של העין. הרשתית שולחת את התמונות המוקרנות עליה אל המוח שלנו אשר מפענח אותן וכך נוצרת "ראייה".
בקוצר ראיה, העין מקבלת צורה אליפטית מעט ומתארכת מעבר למה שהייתה אמורה. במצב הזה, האור אינו מגיע ממוקד לרשתית אלא לפניה ולכן נראה תמונה מטושטשת. אובייקטיבים קרובים ניתן עדיין לראות בבירור כתנאי לחומרת קוצר הראיה, בקוצר ראיה קל לדוג' יהיה לנו קושי רק למרחק רב יחסית בעוד שבקוצר ראיה גבוה יהיה לנו קושי בכל המרחקים.
אם רואים טוב דווקא מקרוב אז מדוע זה נקרא קוצר ראיה?
השם נובע מכך שהמוקד של קרני האור קצר יותר במצב שבו העין התארכה ומכאן נגזר השם קוצר ראיה.
קוצר ראיה נחשב לבעיה בריאותית שיכולה לגרום לאובדן ראיה ולבעיות פתולוגיות. קוצר ראיה גבוה מעלה את ההסתברות למצבים פתולוגיים בגיל מבוגר כגון גלאוקומה, חורים או קרעים ברשתית, ניוון מקולרי ועוד. מעבר לכך, התלות במשקפיים מובילה לאתגרים בחיי היומיום.
בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים, שכיחות קוצר הראיה הולכת ועולה ולפי הסברה עד 2050 כמחצית מאוכלוסיית העולם תתמודד עם קוצר ראיה כלומר 5 מיליארד איש. קוצר ראיה לרוב מתפתח בילדות וממשיך להתפתח עד בגרות כך שהטיפול במניעתו או ניסיון להאט את קצב עלייתו צריכים להיעשות גם הם בגיל ילדות. קוצר ראייה לא מטופל נוטה להחמיר עם הזמן, וככל שהוא מופיע בגיל מוקדם יותר, עולה הסיכוי שיחמיר מהר יותר ויגרום לסיבוכים בעתיד.
קוצר ראיה לרוב מתפתח בילדות וממשיך להתפתח עד בגרות כך שהטיפול במניעתו או ניסיון להאט את קצב עלייתו צריכים להיעשות גם הם בגיל ילדות. קוצר ראייה לא מטופל נוטה להחמיר עם הזמן, וככל שהוא מופיע בגיל מוקדם יותר, עולה הסיכוי שיחמיר מהר יותר ויגרום לסיבוכים בעתיד.
סימנים לקוצר ראיה אצל ילדים:
מעבר לסימן הברור מאליו של ראיה מטושטשת למרחק, הסימנים יכולים לכלול גם כאבי ראש, עייפות, כפל ראיה, חוסר מיקוד, עיניים שורפות וכואבות.
גורמי הסיכון לקוצר ראיה אצל ילדים:
תופעת קוצר הראייה שכיחה ביותר בקרב ילדים. הסטטיסטיקה מצביעה על גידול בממדי קוצר הראייה אצל ילדים ובני נוער בישראל, במחקר שנערך על יותר ממיליון מועמדים לגיוס לצה"ל נמצא כי בין השנים 2016-2006 זוהתה עלייה ניכרת בקרב המתגייסים לצה"ל הלוקים בקוצר ראייה. הנתונים אף חמורים יותר לאחר מגיפת הקורונה כאשר מחקר שנערך במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מצא החמרה של 30% בקוצר הראייה של ילדים בארץ לעומת התקופה שלפני פרוץ המגפה וזאת עקב היעדר חשיפה מספקת לאור יום בתקופה זו וכן שימוש מוגבר במסכים.
ישנם גורמים שונים אשר כוללים גנטיקה וגורמים סביבתיות והתנהגותיות.
גנטיקה: מקרים של קוצר ראייה חמור בקרב ילדים נובעים לרוב מגורם תורשתי. לפיכך, במשפחות בהן יש לאחד ההורים בעיה ידועה של קוצר ראייה, צריך להקפיד על בדיקות עיניים שגרתיות לילדים.
סביבתי והתנהגותי:
- שימוש מוגבר במסכים: במיוחד בגודל קטן (כגון סמארטפון) ובמרחק קטן מהעיניים דורש מיקוד ומאמץ עיני ממושך לקרוב ומאט את האקומודציה (רפלקס המיקוד לקרוב) כך שלוקח זמן רב למקד את קרני האור ברשתית ומתפתח טשטוש שמאיץ את קוצר הראייה ע"י שינוי צמיחתו של גלגל העין והתארכותו.
- חשיפה מעוטה לאור השמש עקב הסתגרות בבית: דופמין מופרש ברשתית בתגובה לאור שמש, במחזוריות יומית ובעיקר בשעות היום, מאותת על מעבר לראיית יום ומונע את התארכות גלגל העין בתקופת התפתחות העין. לפיכך מחסור באור שמש פוגעים בהפרשת הדופמין ותורמים להתארכות גלגל העין.
- אי הרכבת משקפיים מתאימים: ישנה חשיבות רבה בהרכבת המרשם הנכון ובעיקר בגיל ילדות והתבגרות. בעבר נתנו במכוון תת תיקון כלומר מתן מרשם משקפיים מופחת ממה שמוצאים בבדיקת הראייה. המחשבה הייתה שצריך לתת לעין להתאמץ ובכך המספר לא יגדל אך מחקרים חדשים יותר הוכיחו כי המאמץ של העין הוא שגורם להתארכות גלגל העין ולעלייה של קוצר הראייה. לכן היום לא ניתן תיקון מופחת במכוון אך אם לא נקפיד על ביקורת ועדכון המרשם מידי שנה נגיע למצב של תת תיקון שלא במכוון.
כיצד ניתן להאטת את קצב עליית קוצר הראיה?
עם המרכיב הגנטי איננו יכולים להתערב אך בכל הנוגע למרכיבים הסביבתיים וההתנהגותיים ישנם כמה צעדים שתוכלו לפעול על מנת להפחית את קצב התארכות העין ובכך את קצב גדילת קוצר הראיה.
- הגבלת השימוש במסכים ובעיקר מסכים קרובים כגון סמארטפון, טאבלט ומחשב נייד והגבלת המרחק, ההמלצה היא לא להתבונן במסכים ממרחק שקטן מ-40 סנטימטרים מהפנים לזמן ממושך. כאשר נדרש שימוש ממושך במסכים (למשל לצורך לימודים), רצוי שיהיו גדולים יחסית ורחוקים מ 40 ס"מ ויש לעשות הפסקות יזומות- להרים את המבט כל 30-20 דקות ולהביט למרחק של כשישה מטרים (עדיף החוצה מחלון) למשך כ-20 שניות.
- לשהות יותר זמן מחוץ לבית ולהיחשף לאור השמש. כמובן שחשוב להקפיד לעשות זאת בשעות המותרות ולהתמגן מפני השמש כראוי. חשוב לציין כי חשיפה לאור לא יכולה לתקן או לשפר קוצר ראייה קיים אך היא יכולה לעכב את התדרדרותו.
- הרכבת משקפיים והקפדה על תדירות ביקורות לפי המלצת רופא או אופטומטריסט מטפל.
חושבים שאתם זקוקים לייעוץ מקצועי?
צוות אופטיקה עדידוש כאן כדי לעזור!
