פזילות אצל ילדים

סיווג פזילות לפי כיוון הפזילה:

1. פזילה פנימה (ESOTROPIA)

1. פזילה מולדת (Infantile esotropia)- פזילה זו מופיעה במהלך 6 החודשים הראשונים לחיים עם שכיחות של 0.7-1% ומתאפיינת בפזילה גדולה פנימה. פזילה זו אינה חולפת עם הגיל ולרוב יידרש ניתוח. שכיחותה של עין עצלה בפזילה זו היא כ-50% וככל שהניתוח יבוצע בגיל צעיר יותר כך ייגדל הסיכוי להתפתחות ראיה דו עינית.  
2. פזילה אקומודטיבית (accommodative esotropia)- העיניים מבצעות מאמץ אקומודטיבי (הפעולה שנעשית כאשר מסתכלים לקרוב) לא תקין. לרוב יופיע בגילאי הילדות המוקדמים ויבוא בשילוב עם רוחק ראיה. לעיתים התיקון יכלול משקפי ביפוקל או משקפי מולטיפוקל כדי לנטרל מקרוב את הפעלת האקומודציה. 
3. פזילה שיתוקית- פזילה שיתוקית כלפי פנים קשורה לעצב מספר 6 שמעצבב את השריר שאחראי על הזזת העין כלפי חוץ, אם העצב משותק, השריר לא מקבל עצבוב ולא עושה את פעולתו כראוי ולכן נקבל פזילה כלפי פנים. פזילה שיתוקית זו יכולה להיות מולדת אם כי אינו נפוץ ודווקא שכיח יותר במבוגרים מסיבות שונות. ישנו מצב מולד שקשור לעצב 6 ונקרא תסמונת דווין (Duane's syndrome), זהו מצב שבו עצב 6 לא התפתח כראוי וכתוצאה מכך השריר שאחראי על הזזת העין כלפי חוץ מעוצבב ע"י עצב 3 שאחראי על שרירי עיניים נוספים ונוצרת הגבלה בתנועת העין כלפי חוץ ולעיתים גם פזילה כלפי פנים. התסמונת מאופיינת גם במראה אסימטרי כאשר בהזזת העין הפגועה כלפי פנים נראה הקטנה של מפתח העפעפיים בעין זו. 
4. פזילה מדומה (epicanthus)- אינה פזילה אמיתית אלא מצב שנראה כמו פזילה ונובע ממבנה הפנים של התינוק כאשר יש גשר אף רחב ונמוך וקפלי העור הקרובים לאף מסתירים את החלק הפנימי של הלובן ומתקבל מראה דומה לפזילה כלפי פנים. מצב זה אינו מפריע להתפתחות וחולף בשנים הראשונות כאשר מבנה פניו של התינוק משתנה. 
5. פזילה החוצה (EXOTROPIA)

1. פזילה מולדת (Infantile exotropia)- פזילה לא שכיחה המופיעה לרוב לפני גיל חצי שנה וקשורה להפרעות התפתחותיות. לרוב תהיה זוית פזילה גדולה וקבועה. 
2. פזילה לסירוגין (Intermittent exotropia)- רוב הפזילות אצל ילדים מתחילות כפזילה לסירוגין החוצה בגילאי שנה עד 5. הפזילה אינה קבועה ולרוב תופיע במצבים של עייפות, חוסר ריכוז וחולי. הפזילה תופיע יותר למרחק ולרוב תלווה בעצימת עין אחת בחשיפה לאור שמש. לרוב אין התפתחות של עין עצלה ויש התפתחות של ראיה דו עינית. אולם, מצב זה דורש מעקב שכן פזילה זו יכולה להחמיר ולהפוך לתכופה יותר ואף קבועה ואז נדרשת התערבות. 
3. פזילות אנכיות (HYPER/HYPO TROPIA)

1. תסמונת בראון (Brown's syndrome)- תסמונת מולדת לרוב בה יש הגברה בפעילותו של שריר ה- Superior Oblique(אחד משני השרירים שאחראיים על הורדת העין) כתוצאה מבעיה מבנית ולכן ישנה הגבלה בהעלאת העין בעיקר במבט כלפי פנים. לרוב נראה זאת בעין אחת בלבד ולא תיווצר עין עצלה. במקרים שבהם ישנה פזילה גם במבט ישר נראה לעיתים גם הטית ראש עם הסנטר כלפי מעלה ולרוב תידרש התערבות. 
2. פזילה שיתוקית- פזילה שיתוקית אנכית קשורה לעצב מספר 4 שמעצבב את שריר ה- Superior Oblique שהוא אחד משני השרירים האחראים על הורדת העין. השיתוק יכול להיות מלא או חלקי כאשר העין הפגועה תהיה גבוהה יותר מהעין השניה. לרוב מדובר בשיתוק מולד אך הוא גם יכול להיות כתוצאה מאיחוי מוקדם של הגולגולת או חבלה. 

האם ניתן למנוע פזילה ולמה חשוב לאבחן מוקדם ככל האפשר?

לא ניתן למנוע פזילה אך ניתן לטפל בה ובסימפטומים המלווים לה כאשר יודעים מה הסיבה לפזילה. 

לדוגמא כאשר הפזילה היא כתוצאה מרוחק ראיה, לעיתים נתקן ע"י משקפי ביפוקל או מולטיפוקל. כמו כן, פזילה בגיל צעיר עלולה לגרום לעין עצלה ולפגוע בראיה הדו עינית ובכך לפגוע בראית העומק, חשיבות האבחון המוקדם והטיפול קריטיים במצבים כאלו.