מצמוץ הינו רפלקס חיוני של העיניים השומר על לחות העין ומונע התייבשות של המשטח הקדמי של העין הכולל את הקרנית והלחמית.
קיימים 3 סוגים של מצמוץ- ספונטני (רפלקס טבעי), רצוני (בשליטה ובמודעות) ורפלקסיבי (בתגובה לגוף זר או גירוי)
תדירות המצמוץ משתנה בהלימה עם הגיל כאשר בתינוקות תדירות המצמוץ נמוכה, כפעמיים בדקה ובגילאי ההתבגרות היא עולה לממוצע של 10-25 מצמוצים בדקה. אולם, תדירות המצמוץ יכולה להיות מושפעת מגורמים שונים כגון מזג האויר, מחלות סיסטמיות ו/או עיניות, אלרגיות, מצב נפשי, נטילת תרופות, הפרעות קשב וכן תלוי פעילות בה אנו עוסקים כך לדוגמא כאשר אנו צופים במסך או מתמקדים בקריאה, תדירות המצמוץ יורדת וזה עלול לגרום לתלונות של יובש בעת עבודה מול מחשב.
מצמוץ יתר מוגדר כתדירות מצמוץ גבוהה יותר מהממוצע לגיל. למשך תקופה מסוימת.
מצמוץ יתר נפוץ יותר בילדים ויכול לנבוע מכמה גורמים:
- לקות ראיה- מצמוץ יתר יכול להצביע על לקות ראיה (בדרך כלל קוצר ראיה או אסטיגמטיזם) המנגנון שעובד הוא ניסיון למקד את הראיה בעזרת מצמוץ.
- אלרגיה או דלקת- אלרגיה או דלקת יכולה לגרום לגירוי מתמיד בעיניים שמגרה את המצמוץ הרפלקסיבי שמנסה להיפטר מהגירוי ע"י מצמוץ.
- טיקים- תנועות בלתי רצוניות, בעיקר אצל ילדים. טיקים לעיתים מצביעים על עייפות, מתח, חרדה, שינויים בחיי הילד או הפרעות קשב וריכוז. במידה והטיקים קשורים לבעיות זמניות הם לרוב עוברים מעצמם בטווח של שבועות עד חודשים.
- בעיות נוירולוגיות כגון תסמונת טורט
מתי עליי לקחת את הילד לבדיקות בעקבות מצמוץ יתר?
- בדיקת ראיה אצל אופטומטריסט- אם הילד לא עבר בדיקת ראיה ואם יש סימנים נוספים כגון כאבי ראש, קושי בזיהוי אובייקטים מרחוק, הדרדרות בלימודים ועוד, יש לבצע בדיקה מקיפה כדי לבדוק האם המצמוץ נגרם כתוצאה מליקוי ראיה.
- בדיקת רופא עיניים- כאשר המצמוץ מלווה בעיניים אדומות, מגורות, כואבות ו/או עם הפרשות יש לגשת לרופא עיניים לבדוק האם מדובר במצמוץ כתוצאה מאלרגיה או דלקת.
- בדיקת נוירולוג- אם המצמוץ נמשך תקופה ארוכה ולא נמצא סיבה עינית ע"י רופא עיניים הוא לרוב יפנה לנוירולוג לשלול הפרעות התפתחותיות כגון טורט.
ישנו מצב נוסף שגורם למצמוצים מהירים, תדירים וחזקים של שתי העיניים ונקרא בלפרוספאזם. זהו מצב נוירולוגי נדיר ויכולה להיות מעורבות נלוות של שרירי הפנים אולם לרוב מבודד לעפעפיים בלבד. מצב זה גורם להפרעה קשה בתפקוד ובראיה מכיוון שהעפעפיים סגורים חלק גדול מהזמן. אבחון בלפרוספאזם הינו קשה ויש לשלול את הסיבות הנפוצות יותר שהרחבנו עליהן.