כשזה מגיע לבדיקות רפואיות- ישראלים בכלל והורים ישראלים בפרט נחשבים לקפדנים ביותר. בין אם מדובר בבדיקות הריון רבות, הקפדה על בדיקות בטיפת חלב ואפילו בדיקות תקופתיות של אחת לחצי שנה אצל רופאי שיניים. אך מניסיוני, משום מה רוב ההורים אינם מודעים כלל להמלצות משרד הבריאות ואיגוד רופאי העיניים הנוגע לבדיקות תקופתיות מומלצות בילדות.
אז תנו לי לעשות לכם סדר:
- בדיקה ראשונה מייד לאחר הילדה (מתבצעת בתינוקיה או פגיה)- בדיקת רפלקס אדום המתבצעת מייד אחרי הלידה, זו בדיקת עיניים ראשונית וגסה שבמהלכה בודקים את רפלקס האור המתקבל מהעין ונועדה לוודא שאין בעיה מבנית משמעותית כגון קטרקט מולד שעלולה לשבש את ההתפתחות התקינה של הראייה.
- בדיקה שניה בגיל 6-12 חודשים- מתבצעת ע"י רופא עיניים ילדים. בבדיקה זו בודקים את מנח העיניים והתנועתיות על מנת לגלות מצבי פזילה, הגבלה בתנועתיות וצניחת עפעף אשר יכולים לגרום בשלב זה לעין עצלה. כמו כן תיבדק היכולת להתמקד ולעקוב בהתאם לגיל ולאחר מכן ינתנו טיפות להרחבת האישון ותיבדק קרקעית העין (רשתית) ורפרקציה שהינה המרשם של התינוק כדי לוודא שאין מצב רפרקטיבי שיכול לגרום לעין עצלה.
- בדיקה שלישית בגיל 3- מתבצעת ע"י רופא עיניים ילדים. בהנחה שהבדיקות בגיל שנה היו תקינות, ההמלצה לבדיקות נוספות הינה בגיל 3 בהן נבדקות שוב חדות ראיה, מנח עיניים ותנועתיות ותפקוד העיניים יחדיו. כמו כן, גם בבדיקות אלו נרחיב אישונים לבדיקת קרקעית העין ורפרקציה.
- בדיקה רביעית לקראת כיתה א- דומה לבדיקה שנעשית בגיל 3. לא תמיד תתבצע הרחבת אישונים בבדיקה זו אם הבדיקות הקודמות היו תקינות.
אם הבדיקות תקינות בגיל שנה מדוע יש לבדוק שוב בגילאי 3 ו 6?
ראשית, מערכת הראיה ממשיכה להתפתח ולכן יכולים להיווצר מצבים בשלב מאוחר יותר שלא ראינו בבדיקה הראשונה. כך לדוגמא, ישנן פזילות שמופיעות בגיל מאוחר יותר וייתכן שלא נראה אותן בבדיקה הראשונה. גם רפרקציה הינה דינמית ומשתנה.
חוסר אבחון מצבים כגון פזילה, הגבלה בתנועות העיניים, צניחת עפעף, רפרקציה גבוהה או לא שווה בין העיניים בגילאים אלו יכולים להוביל למצב של עין עצלה שהינו ליקוי בלתי הפיך אם אינו מטופל בגיל צעיר מאוד ולכן החשיבות לגילוי מצבים אלו גבוהה מאוד.
- בדיקות מגיל 7-12- לילדים בגילאי בית ספר יסודי מומלץ לעבור בדיקה שגרתית אחת לשנה או שנתיים אצל אופטומטריסט ומטרת הבדיקה לרוב הינה גילוי לקות ראיה כאשר הנפוצה בגילאים אלו הינה קוצר ראיה.
- בדיקות מגיל 13 ואילך- לפי הצורך באם אם ישנן תלונות מצד הנער/ה או לחילופין מצד מבוגר כגון מורה, הורה וכד' ובכל מקרה רצוי לגשת לבדיקה שגרתית אחת לשנתיים אצל אופטומטריסט.
בעיות ראיה או לקות למידה?
לא פעם נתקלתי במקרים בהם ילדים התקשו בלימודים ואף אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז כאשר הבעיה האמיתית בכלל הייתה בעיית ראיה. בעיות ראייה כגון קוצר ראיה או בעיות דו עיניות שונות כגון חוסר בהתכנסות מקשות על התלמיד לרכוש מיומנויות קריאה וכתיבה ומקשות עליו להגיע להישגים ואף יכולות להתבטא בתסכול ואכזבה שיכולות להוביל לחוסר בטחון.
כ-20% מהילדים סובלים מבעיות ראיה ורק כ 50% מהם יאותרו ויטופלו בזמן וזאת למרות שמרבית הבעיות קלות וניתנות לאיתור בבדיקות ראיה תקופתיות והטיפול פשוט אף הוא- הרכבת משקפיים לרוב תסייע מאוד לילד.
הבעיה העיקרית נובעת מהעובדה שילדים קטנים אינם מתלוננים לרוב על ראיה לקויה או מטושטשת משום שאינם יודעים להגדיר זו כך. תתארו לעצמכם שכך הם רגילים לראות וחושבים שכך רואים כולם ולכן הם אינם יודעים שעליהם להתריע. מכאן עולה שוב החשיבות בבדיקות עיניים תקופתיות בשגרה.
חושבים שאתם זקוקים לייעוץ מקצועי?
צוות אופטיקה עדידוש כאן כדי לעזור!
